במדבר, פרק ל׳, פסוק ב׳

פרשת מטות

Numbers 30:2Sefaria

וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃

יצא לכם פעם להבטיח משהו ברגע של התלהבות ואז לגלות שקשה לכם לקיים את ההבטחה? התורה מלמדת אותנו כאן על נדרים, שהם סוג של הבטחות חזקות מאוד שאנחנו לוקחים על עצמנו. משה רבנו קורא אל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, שהם המנהיגים והחכמים של עם ישראל, ומלמד דווקא אותם את ההלכות האלו. למה הוא לא פנה מיד לכל העם? התורה רצתה לשמור בסוד את האפשרות לבטל נדרים. אם כולם היו יודעים שאפשר פשוט ללכת ולבטל נדר, אנשים היו מזלזלים בכוח של המילים שלהם ומבטיחים הבטחות בלי להתכוון באמת לקיים אותן. לכן, הסוד הזה נמסר רק לחכמים, שיודעים מתי באמת נכון לבטל נדר ומתי לא. כשהוא פונה אליהם, משה משתמש במילים זֶה הַדָּבָר. המילים האלו מראות כמה משה רבנו היה נביא מיוחד וגדול יותר מכל שאר הנביאים. נביאים אחרים קיבלו את הנבואה שלהם כאילו הם מסתכלים דרך חלון מטושטש, אבל משה רבנו ראה ושמע את דברי ה' בצורה הכי צלולה וברורה שיש, ולכן הוא יכול היה להגיד בביטחון מלא שזה בדיוק הדבר שה' ציווה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.