משה פונה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, הם מנהיגי השבטים, כדי ללמדם את הלכות הנדרים המשמשים כאמצעי לשליטה ביצר בעת שמחת המועדים. התורה מוסרת את ההלכות למנהיגים מתוך כבוד, וכן כדי להסתיר את אפשרות התרת הנדרים מההמון ולמנוע זלזול בכוחן של הבטחות. הצירוף רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מגדיר את הסמכות ההלכתית, ומלמד שנדר יכול להיות מותר על ידי מומחה יחיד או שלושה אנשים פשוטים, אך במקביל מבהיר שלמנהיגים אין רשות להתערב בנדרים פנימיים שבין איש לאשתו. הפתיחה המוחלטת במילים זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' משקפת את נבואתו הצלולה והישירה של משה, ומחייבת דיוק קפדני במונחי ההלכה כדי להבחין בין סמכות החכם לעקור את הנדר מעיקרו לבין סמכות הבעל לבטלו מכאן ולהבא.
במדבר, פרק ל׳, פסוק ב׳
פרשת מטות
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.