במדבר, פרק ל׳, פסוק ט׳

סמכותו של הארוס לבטל את נדרי ארוסתו משותפת עם אביה, ולכן הפרתו אינה מבטלת את הנדר מיד אלא משאירה אותו תלוי ועומד. הארוס יכול לבטל את השבועה, מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ, אך ורק עד רדת החשיכה בְּיוֹם שְׁמֹעַ הדבר ישירות מפיה, וסמכותו חלה רק על נדרים קיימים אֲשֶׁר עָלֶיהָ שנוצרו לאחר האירוסין. ביטול הנדר נעשה על ידי הבעת התנגדות, יָנִיא אוֹתָהּ, או על ידי ביטול מפורש, וְהֵפֵר, פעולות שיש בהן דרגות שונות של כפייה או מתן בחירה חופשית לאישה. למרות שהנדר בוטל, נאמר וַיהֹוָה יִסְלַח־לָהּ, שכן האישה זקוקה לכפרה אם עברה על הנדר בכוונה למרוד מבלי לדעת שהופר, או משום שה' מוחל לה על אי קיום שבועתה מאחר שפעלה למען שלום הבית.