יצא לכם פעם לחשוב איך אפשר לדעת בוודאות אם מישהו דובר אמת? במשכן היה תהליך מיוחד שנועד לברר בדיוק את זה, במקרה שבו היה חשד שאישה לא התנהגה בנאמנות וביושר.
הכהן היה לוקח מים קדשים, שהם מים מיוחדים מתוך הכיור שבעזרה, המקום שבו הכהנים רוחצים את ידיהם ורגליהם לפני העבודה של ה'. למה דווקא מהמים האלו? כי הכיור היה עשוי מהמראות של הנשים הצדקניות במצרים, נשים שהיו טהורות ונאמנות מאוד. לכן, המים שקשורים לנשים כל כך טובות וצנועות, הם המים המתאימים ביותר כדי לבדוק את האמת.
את המים הכהן לא שם בכוס זהב או כסף, אלא בכלי חרש, שזה כלי פשוט מאוד עשוי מחימר. הסיבה לכך היא שאם האישה אכן עשתה מעשה לא טוב בסתר, לא מגיע לה לשתות מכלי מפואר ויפה, אלא מכלי פשוט שמזכיר לה שהתנהגות לא ראויה לא מקבלת כבוד ופאר.
אחר כך, הכהן היה מרים אבן מהרצפה ולוקח ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן. את העפר הזה הוא ונתן אל המים, כלומר, הוא קודם מזג את המים לכלי ורק אז פיזר מעליהם את העפר כדי שיצוף. למה מוסיפים עפר? העפר מזכיר לאדם מאיפה הוא בא, ממש כמו אדם הראשון שנברא מעפר, וזה גורם לו לחשוב ברצינות על המעשים שלו. הכהן היה מוסיף למים חומר מר כדי שהמעמד יהיה רציני ויעורר יראה, ואם האישה אכן דיברה אמת והייתה נקייה מחטא, היא הייתה זוכה לברכה גדולה ולמשפחה טובה.