במדבר, פרק ה׳, פסוק ל׳

המילה אוֹ משמשת כמילת תנאי שמשמעותה "אם", ומתארת מצב שבו בעל מזהיר את אשתו שלא תסתתר עם איש זר (וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ). אזהרה זו יכולה לנבוע כחובה בעקבות התנהגות מחשידה של האישה, או לחלופין מסערת רגשות פתאומית של הבעל גם אם היא טהורה לחלוטין. מרגע שהזהיר אותה, חלה עליו חובה מוחלטת להביאה אל הכהן, אשר נדרש לכתוב את מגילת הסוטה במיוחד לשמה (לָהּ). הכהן מחויב לקיים אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת על פי כללים משפטיים נוקשים הנעשים ביום בלבד, וכוללים את כתיבת המגילה בשלמותה מבלי לחשוש ממחיקת שם ה'. כדי למנוע את מחיקת השם לחינם, ההליך מתקיים בפני בית הדין הגדול בירושלים במטרה להטיל על האישה אימה שתגרום לה להודות באמת.