קרה לכם פעם שעשיתם טעות, לקחתם משהו שלא שייך לכם, וממש רציתם לתקן את זה מכל הלב? כשאדם רוצה לחזור בתשובה על מעשה כזה, השלב הראשון הוא וְהִתְוַדּוּ. כלומר, הוא צריך להודות באמת ולבקש סליחה מרצונו החופשי, עוד לפני שמישהו אחר תפס אותו והוכיח שהוא עשה משהו לא בסדר.
מעניין לראות שהמילה הזו כתובה בלשון רבים, עבור הרבה אנשים, אבל מיד אחריה המילה וְהֵשִׁיב, שמדברת על החזרת החפץ, כתובה בלשון יחיד. הסיבה לכך נוגעת לטבע שלנו: הרבה מאוד אנשים מוכנים להגיד "סליחה" ולהתוודות בדיבור, אבל מעט מאוד אנשים באמת עושים את המעשה האמיץ ומחזירים בפועל את מה שלקחו.
כדי לתקן באמת, צריך קודם כל להחזיר את אֲשָׁמוֹ, שזהו החפץ המקורי או הסכום המדויק שנלקח. צריך להחזיר אותו בְּרֹאשׁוֹ, כלומר בשלמותו, בדיוק כמו שהוא היה. בנוסף, כדי לפצות על הצער שנגרם, מוסיפים עוד קצת כסף כקנס, וזה נקרא וַחֲמִישִׁתוֹ. את הכול ביחד מחזירים ישירות לאדם שנפגע, כמו שנאמר וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ. רק אחרי שמתקנים את המעשה מול החבר, מחזירים לו את מה ששלו ומפצים אותו, אפשר להביא קרבן ולבקש סליחה גם מה'.