במדבר, פרק ה׳, פסוק ו׳

מה לדעתכם קורה כשמישהו פוגע בחבר שלו וחושב שאף אחד בעולם לא יודע מזה? התורה מלמדת אותנו סוד חשוב: כשמישהו עושה משהו רע לחבר, למשל לוקח ממנו משהו שלא שלו או מרמה אותו, הוא לא פוגע רק בחבר, אלא גם בקשר שלו עם ה'. התורה פותחת במילים אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כדי להסביר שהכללים האלו שווים לחלוטין לכולם, גם לבנים וגם לבנות. כשהתורה מדברת על מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, היא מתכוונת למעשים לא טובים שקורים לפעמים בין אנשים, כמו לקחת משהו בלי רשות או לשקר בענייני כסף. אבל למה התורה קוראת למעשה כזה לִמְעֹל מַעַל בַּה', שזה אומר לבגוד בה'? הרי הפגיעה הייתה רק בחבר! התשובה היא שה' תמיד נמצא איתנו. כשמישהו לוקח בסתר או משקר לחבר, הוא בעצם מתנהג כאילו ה' לא מסתכל ולא יודע מה קורה. ה' הוא העד שרואה את כל מה שקורה בין בני אדם. בהמשך, התורה אומרת וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא. המילים האלו מלמדות אותנו שמעשה רע לא רק לוקח משהו מהחבר, אלא גם פוגע בנפש של מי שעשה אותו ומשאיר בה חיסרון. אז איך אפשר לתקן? בדיוק כמו שמים מנקים את הגוף שלנו כשהוא מלוכלך, כך אפשר לנקות את הנפש. כדי לחזור להיות נקיים באמת, צריך להתחרט בלב, להגיד בקול רם שעשינו טעות, וכמובן להחזיר לחבר את מה שלקחנו ממנו.