במדבר, פרק ה׳, פסוק כ״ו

חשבתם פעם איך אפשר לגלות את האמת כשאין שום הוכחות ורק ה' יודע מה באמת קרה? בטקס המיוחד שנועד לעשות שלום ולברר את האמת, הכהן עושה פעולה חשובה. הוא לוקח קמח מתוך המנחה, כמות קטנה שממלאת בערך שלוש אצבעות. פעולה זו נקראת וְקָמַץ. הקומץ הקטן הזה נקרא אַזְכָּרָתָהּ, מפני שהוא מייצג את המנחה כולה. כשהכהן מקטיר ושורף את הקמח על המזבח, הפעולה הזו באה להזכיר את מעשיה של האישה לפני ה', כדי שהוא יחשוף את האמת ויעזור לדעת אם היא נהגה ביושר. לאחר מכן התורה אומרת וְאַחַר יַשְׁקֶה, כלומר שהכהן נותן לאישה לשתות את המים המיוחדים. למרות שבאופן מעשי האישה שתתה את המים עוד לפני הקרבת המנחה, התורה כותבת את הפעולות בסדר הזה כדי ללמד אותנו מסר עמוק. למים עצמם אין שום כוח עצמאי או קסם משלהם. הם יכולים לברר את האמת רק בזכות המנחה שעולה על המזבח. התורה קושרת בין שתי הפעולות כדי להראות שרק אחרי שהכהן פונה אל ה' ומקריב את המנחה, המים מקבלים את הכוח שלהם להראות לכולם מה באמת קרה.