יצא לכם פעם לשים לב איך שני אנשים יכולים לעבוד קשה מאוד, אבל התוצאה של מה שהם עושים שונה לגמרי? כשמדובר באדם צדיק וטוב, אפילו עצם העשייה והדרך שלו, שנקראת פעולת, מובילה אותו לחיים טובים. למה זה קורה? כי הכוונה שבלב שלו טובה. גם כשהוא עושה דברים פשוטים ורגילים, הוא עושה אותם כדי שיהיה לו כוח לעשות טוב ולשמח את ה', וכך כל צעד שלו הופך למצווה ולדבר מבורך.
לעומת זאת, אדם שבוחר בדרך רעה חושב רק על עצמו ועל מה שהוא יכול להרוויח בעולם הזה. לכן, אפילו כשהוא מצליח ומשיג את התוצאה הסופית, שנקראת תבואת, הדבר הזה מוביל אותו לחטאת. המילה הזו לא מתארת רק מעשה לא טוב, אלא משמעותה היא גם הפסד וחיסרון. כלומר, במקום שההצלחה תשמח אותו ותועיל לו, היא רק גורמת לו להפסיד את הדברים החשובים באמת. ההבדל האמיתי מתחיל תמיד בכוונות שיש לנו בלב, ובשאלה לאן אנחנו מכוונים את המעשים שלנו.