יצא לכם פעם לפגוש אדם חכם וטוב, שרק מלשמוע את העצות שלו הרגשתם שאתם לומדים איך להתנהג נכון? שלמה המלך מלמד אותנו ששִׂפְתֵי צַדִּיק הן ממש כמו אוכל לנשמה. הצדיק לא שומר את החכמה שלו רק לעצמו. המילה יִרְעוּ מזכירה לנו רועה צאן שדואג לכבשים שלו, מוביל אותן למקום בטוח ומאכיל אותן. כך גם הצדיק משתמש במילים שלו כדי להדריך אנשים רבים, ללמד אותם מוסר ולקרב אותם לתורה ולדרך הנכונה.
לעומת זאת, ישנם האֱוִילִים, אנשים שמתנהגים בטיפשות ולא מועילים לאף אחד. הם פועלים בַּחֲסַר־לֵב, כלומר בלי לחשוב בהיגיון ובלי לתת לשכל לשלוט על הרצונות שלהם. בגלל שהם עקשנים ולא מוכנים להקשיב לעצות הטובות של הצדיק, הם יָמֽוּתוּ, כלומר יאבדו את הדרך ויכשלו. זו לא אשמתו של הצדיק שניסה לעזור להם, אלא הבחירה שלהם לסרב להדרכה החשובה שיכלה לעזור להם לחיות נכון ולהצליח.