אדם המפקיד משימה בידי שליח עצל חווה תסכול וכיליון עיניים בשל העיכוב והכישלון בביצוע התוכניות. נזק מוחלט זה מומחש באמצעות כאב פיזי מציק: כשם שדבר מאכל חמוץ וקר פוגע כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם ומונע את הלעיסה, וכשם שטבעו החם של העשן צורב וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם, כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו. השליח אינו מביא כל תועלת אלא רק מחריב את ענייניו של מי שסומך עליו, בדומה לרשע הזורע הרס. ברובד נוסף, זהו משל לאדם המתעצל בעבודת ה' ואינו מתקן את מעשיו, ובכך פוגע בשורשי נפשו, מונע מהם שכר רוחני וגורם להם לבכות ולסבול.
משלי, פרק י׳, פסוק כ״ו
כַּחֹ֤מֶץ ׀ לַשִּׁנַּ֗יִם וְכֶעָשָׁ֥ן לָעֵינָ֑יִם כֵּ֥ן הֶ֝עָצֵ֗ל לְשֹׁלְחָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.