משלי, פרק י״ב, פסוק י״א

יצא לכם פעם לחלום שמטלה שאתם חייבים לעשות, כמו לסדר את החדר, פשוט תקרה מעצמה בלי שתצטרכו להתאמץ בכלל? בעולם שלנו, דברים טובים באמת מגיעים כשמוכנים לעבוד קשה, ולא כשמחפשים קיצורי דרך או חיים בדמיונות. מי שהוא עֹבֵד אַדְמָתוֹ, כלומר אדם שקם בבוקר, יוצא לשדה, חורש ומשקיע בעבודה אמיתית, בסופו של דבר יִשְׂבַּע לָחֶם וייהנה מהתוצאות המתוקות של המאמץ שלו. לעומת זאת, יש מי שבוחר להיות מְרַדֵּף רֵיקִים. זהו אדם שרודף אחרי דברים חסרי תועלת, מנסה להרוויח דברים בלי לעמול עבורם, או מעדיף לבלות בחברת אנשים בטלנים כי הוא חושב שעבודה היא לא מספיק מכובדת בשבילו. אדם כזה נקרא חֲסַר לֵב, כלומר חסר שכל והיגיון. אף על פי שלפעמים הכי מתחשק לנו פשוט לנוח ולהתעצל, אנחנו צריכים להשתמש בשכל שלנו כדי להתגבר על כך. מי שבורח מעשייה ומזניח את האחריות שלו, יגלה בסוף שהוא נשאר רעב ובידיים ריקות, כי העבודה שאנחנו עושים בעצמנו היא הדבר המכובד והראוי ביותר.