האם יצא לכם פעם לראות מישהו שכל כך חשוב לו להיראות מכובד וחשוב בעיני אחרים, עד שבסוף הוא מפסיד מזה? שלמה המלך מלמד אותנו שיעור חשוב על שני סוגים של אנשים. האדם הראשון נקרא נִקְלֶה, וזה בעצם אדם צנוע שלא מחפש להתגאות. הוא ממש לא מתבייש לעבוד בעבודות פשוטות ורגילות כדי להרוויח את כספו ביושר. הוא גם וְעֶבֶד לוֹ, כלומר, הוא כמו עובד של עצמו. הוא עושה את עבודות הבית והשדה שלו במו ידיו, והכי חשוב, הוא עצמאי ולא צריך לבקש טובות מאף אחד.
לעומתו, יש אדם שהוא מִמִּתְכַּבֵּד. זהו אדם שחושב שהוא מאוד חשוב, ובטוח שעבודה פשוטה פוגעת בכבוד שלו. הוא מעדיף לא לעבוד בכלל או לחכות שאחרים ישרתו אותו, רק כדי להראות לכולם כמה הוא גדול ושולט. אבל מה קורה לו בסוף? בגלל הגאווה שלו והעובדה שהוא לא מוכן לעבוד, הוא נשאר וַחֲסַר לָחֶם. הוא מאבד את הפרנסה שלו, נשאר בלי כסף ובלי אוכל, ובסוף יצטרך לבקש נדבות. החכמה האמיתית היא להבין שכבוד לא מגיע מתדמית חיצונית נוצצת, אלא ממעשים מועילים. הרבה יותר מכובד לעבוד קשה ולחיות בעצמאות, מאשר לשחק אותה חשוב ולהישאר רעב.