טוֹב אדם עניו שאינו מתבייש לעסוק במלאכה פשוטה למחייתו, מאשר אדם גאוותן הרודף אחר תדמית חיצונית. אדם נִקְלֶה הנוהג בעצמו בשפלות, מבצע את עבודותיו במו ידיו ונעשה וְעֶבֶד לוֹ לעצמו, או לחלופין אדם נחות מבחינה חברתית שיש לו די ממון להחזיק עבד, נהנה מעצמאות אמיתית. מצב זה עדיף מִמִּתְכַּבֵּד, שהוא אדם המחזיק מעצמו מכובד וסבור שעבודת כפיים אינה הולמת את מעמדו. בשל הימנעותו מעבודה או הוצאותיו המוגזמות על סמלי מעמד, אותו גאוותן מאבד את פרנסתו ונותר רעב וַחֲסַר־לָחֶם. בניגוד לתפיסת החברה, הכבוד המדומה מוביל בסופו של דבר לקלון ולתלות באחרים, בעוד העבודה הפשוטה, כמו גם הענווה הנדרשת לרכישת חכמה, מעניקות לאדם כבוד עצמאי ואמיתי.
משלי, פרק י״ב, פסוק ט׳
ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ מִ֝מִּתְכַּבֵּ֗ד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.