לפי שכלו יהלל איש, שכן החכמה היא המייחדת את האדם ומאפשרת לו להבין את כבוד ה'. לעומת זאת, אדם שהוא ונעוה לב, כלומר שפנימיותו סרה ונדה מדרך התורה או שהוא מחזיק בדעות משובשות, יהיה לבוז. מכיוון שהלב משמש כמשכן הדעת, כאשר הוא מתעקם ונמשך אחר תאוות הוא משעבד גם את השכל למטרות רעות. במצב כזה, שכל רב לא יביא לאדם תהילה, אלא רק יגדיל את הביזיון שלו משום שהשתמש בתבונתו כדי להרע.
משלי, פרק י״ב, פסוק ח׳
לְֽפִי־שִׂ֭כְלוֹ יְהֻלַּל־אִ֑ישׁ וְנַעֲוֵה־לֵ֝֗ב יִהְיֶ֥ה לָבֽוּז׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.