אשליית היציבות של הרע מתנפצת כאשר ה' מחולל חורבן פתאומי של הָפוֹךְ רְשָׁעִים, והם נעקרים כליל מן העולם וְאֵינָם מותירים אחריהם זכר. עקירתם מהווה עונש על שדבקו בחומריות וחיו חיים הפוכים, ויש המפרשים כי די להסיט את המבט לרגע כדי לראות בהיעלמותם המהירה. בניגוד לאובדן מוחלט זה, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד ויתקיים לנצח. הבטחה זו חלה לא רק על הצדיק עצמו אלא גם על זרעו וצאצאיו ששורשם לא ייעקר לעולם למרות הקשיים, כפי שניצל והמשיך להתקיים ביתו של נח בעוד רשעי דור המבול נכחדו.
משלי, פרק י״ב, פסוק ז׳
הָפ֣וֹךְ רְשָׁעִ֣ים וְאֵינָ֑ם וּבֵ֖ית צַדִּיקִ֣ים יַעֲמֹֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.