אדם צַדִּיק יוֹדֵעַ ומבין את נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ שאינה יכולה לדבר, ודואג לספק את צרכיה מבלי להכביד עליה, בדומה למידותיו של ה'. מנגד מתברר כי וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים הם למעשה יחס אַכְזָרִי, שכן גם חמלה חיצונית מצידם נובעת ממניעים אנוכיים של ניצול. הבדל זה ניכר גם ביחס לחברה, כאשר רחמנות על חוטאים פוגעת בישרים, בעוד שענישת הרשעים כדי להציל את נפשם היא הרחמנות האמיתית. במישור הפנימי, הבהמה מסמלת את הגוף; הצדיק מספק לגופו רק את ההכרחי ומשעבד את תאוותיו, ואילו הרשע המרחם על גופו ומפנק אותו, נוהג באכזריות כלפי נשמתו ומאבד אותה.
משלי, פרק י״ב, פסוק י׳
יוֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק נֶ֣פֶשׁ בְּהֶמְתּ֑וֹ וְֽרַחֲמֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים אַכְזָרִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.