משלי, פרק י״ב, פסוק ד׳

Proverbs 12:4Sefaria

אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל עֲטֶ֣רֶת בַּעְלָ֑הּ וּכְרָקָ֖ב בְּעַצְמוֹתָ֣יו מְבִישָֽׁה׃

אישה הניחנת במידות טובות, בחריצות וביכולת לנהל את כלכלת הבית היא אֵשֶׁת־חַיִל המרוממת את בעלה. אישה כזו היא עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, המשמשת לו ככתר חיצוני של כבוד ומעמד, ומביאה גם להעמדת צאצאים הגונים. מנגד, אישה מְבִישָׁה שמתאפיינת בעצלות, בפיזור ממון ובמריבות, הרי היא וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו. היא נמשלת לתולעת או למחלה חשוכת מרפא המכלה את העצם, שכן בניגוד לכתר החיצוני, האישה נחשבת לחלק מגופו של הבעל ופגמיה מחריבים אותו מבפנים.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.