כאשר מקננת דְּאָגָה בְלֶב־אִישׁ מפני העתיד או מתוך צער על העבר, היא עלולה לדכא ולהשפיל את נפשו. כדי להתמודד עם מועקה זו, על האדם להשתמש בתבונתו ולהסיח את דעתו מן המחשבות המטרידות, ובכך הוא יַשְׁחֶנָּה, כלומר ינמיך ויכניע את החרדה. עם זאת, כדי להגיע לשמחה של ממש נדרש וְדָבָר טוֹב אשר יְשַׂמְּחֶנָּה, בין אם באמצעות ביטחון בה' ועיסוק בתורה שמחליפים את החרדה במחשבות חיוביות, ובין אם על ידי שיתוף הקושי עם חבר שדברי נחמתו ירחיבו את הלב.
משלי, פרק י״ב, פסוק כ״ה
דְּאָגָ֣ה בְלֶב־אִ֣ישׁ יַשְׁחֶ֑נָּה וְדָבָ֖ר ט֣וֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.