קשר ישיר מתקיים בין התנהגותו של האדם לבין שכרו, כאשר מִפְּרִי פִי־אִישׁ, כלומר מתוצאות דיבוריו החיוביים המדריכים אחרים למוטב, הוא יִשְׂבַּע־טוֹב וייהנה מהם כבר בעולם הזה. אם על דיבורים האדם זוכה לטובה, קל וחומר שעל מעשיו הפיזיים למען הזולת יקבל שכר, וּגְמוּל יְדֵי־אָדָם ה' יָשִׁיב לוֹ. בעוד שפירות הדיבור והחכמה משביעים את האדם עצמו, עשיית חסד מועילה לאחרים, ולכן ה' מתערב ומחזיר לאדם את השקעתו כדי שלא יחסר לו דבר. הגמול שה' מעניק הוא מדויק, ותואם לא רק למעשה החסד עצמו אלא גם למידות הנפש ורגש הרחמים שהניעו את האדם לפעול.
משלי, פרק י״ב, פסוק י״ד
מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יִשְׂבַּע־ט֑וֹב וּגְמ֥וּל יְדֵי־אָ֝דָ֗ם (ישוב) [יָשִׁ֥יב] לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.