דיבור פזיז ושטחי שנעשה ללא מחשבה הוא בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע, שכן מילים שקריות, מסיתות ופוגעניות הופכות למלכודת המפלילה את האדם ומפילה אותו. לעומת זאת, וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק בזכות תבונתו ונועם דבריו המחלצים אותו ממשברים, או בזכות שלמותו המוסרית הגורמת לה' להצילו מצרות אלו. למעשה, קיים קשר ישיר בין המקרים, שכן ה' גורם לרשעים להיכשל בלשונם ולחשוף את מזימותיהם מבלי להתכוון לכך. כך, המלכודת שהם מניחים לעצמם בדיבורם היא בדיוק האמצעי המסכל את תוכניותיהם, ומאפשר לצדיק להינצל מהצרה שאיימה עליו.
משלי, פרק י״ב, פסוק י״ג
בְּפֶ֣שַׁע שְׂ֭פָתַיִם מוֹקֵ֣שׁ רָ֑ע וַיֵּצֵ֖א מִצָּרָ֣ה צַדִּֽיק׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.