אדם טּוֹב ההולך בדרך ישרה וסומך על ה' יָפִיק, כלומר יוציא וימשוך אליו, חסד ורָצוֹן מֵיְהֹוָה. בזכות התאמת מעשיו לרצון העליון הוא אינו זקוק לתחבולות כדי להצליח, ואף מביא טובה ושפע על העולם כולו. לעומתו, אִישׁ מְזִמּוֹת הוא אדם בעל מחשבות עמוקות המכוונות לרעה, אשר מסתמך על ידיעותיו ומשתמש בתחבולות כדי להכשיל את הזולת. אדם כזה יַרְשִׁיעַ, בין אם הכוונה היא שה' ישפוט ויעניש אותו מידה כנגד מידה, ובין אם הכוונה היא שהוא עצמו פועל ברשעות, מעליל על אנשים טובים ומכריע את העולם לכף חובה.
משלי, פרק י״ב, פסוק ב׳
ט֗וֹב יָפִ֣יק רָ֭צוֹן מֵיְהֹוָ֑ה וְאִ֖ישׁ מְזִמּ֣וֹת יַרְשִֽׁיעַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.