האדם הטיפש חסר המעצורים, האֱוִיל, מגיב מיד לכל פגיעה או כישלון כך שבַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ בפרהסיה ולעין כול. תגובתו הפומבית והאימפולסיבית רק מפרסמת את טיפשותו ופוגעת בכבודו. לעומתו, האדם המחושב, העָרוּם, בוחר בהתעלמות וְכֹסֶה קָלוֹן, כלומר מסתיר את החרפה והעלבון שהופנו כלפיו כדי למנוע את ביזויו. עם זאת, איפוק זה אינו מעיד בהכרח על חכמה טהורה שעקרה את הכעס מן הלב, אלא על תכנון קר וערמומי המאפשר לו להמתין לשעת כושר כדי לנקום את עלבונו.
משלי, פרק י״ב, פסוק ט״ז
אֱוִ֗יל בַּ֭יּוֹם יִוָּדַ֣ע כַּעְס֑וֹ וְכֹסֶ֖ה קָל֣וֹן עָרֽוּם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.