האדם הצדיק מחזיק ביתרון רוחני ומוסרי משום שהוא שואף תמיד להתקרב אל ה', והוא מתגלה כיָתֵר מֵרֵעֵהוּ בכך שהוא חוקר ולומד מחבריו כדי להשתפר ומרבה לוותר ולהעניק להם. לעומת זאת, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם ותוביל אותם לאבדון, שכן הם מוליכים את עצמם שולל. במקום ללמוד מסביבתם לטובה הם סומכים רק על עצמם או מחקים התנהגות שלילית, והצלחתם החומרית משמשת כאשליה שגורמת להם לדבוק במסלול הרע.
משלי, פרק י״ב, פסוק כ״ו
יָתֵ֣ר מֵרֵעֵ֣הוּ צַדִּ֑יק וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תַּתְעֵֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.