משלי, פרק י״ב, פסוק א׳

Proverbs 12:1Sefaria

אֹהֵ֣ב מ֭וּסָר אֹ֣הֵֽב דָּ֑עַת וְשׂוֹנֵ֖א תוֹכַ֣חַת בָּֽעַר׃

יצא לכם פעם לטעות, ומישהו העיר לכם על כך? זה לא תמיד קל לשמוע שעשינו משהו לא בסדר, נכון? אבל האמת היא שכולנו נולדים כשאנחנו זקוקים להכוונה ולעזרה כדי לדעת איך להתנהג בצורה הנכונה והטובה ביותר. בגלל זה אנחנו צריכים שאנשים שאוהבים אותנו יעירו לנו ויעזרו לנו להתרחק מהרע ולהתקרב אל הטוב.


מי שמוכן להקשיב לביקורת וללמוד מהטעויות שלו, נקרא אֹהֵב מוּסָר. אדם כזה מראה שהוא באמת רוצה לצמוח ולהשתפר. בזכות הנכונות שלו להקשיב ולתקן את דרכיו, הוא הופך להיות גם אֹהֵב דָּעַת, כי הוא קונה לעצמו חכמה, תבונה ושכל שלא היו לו קודם לכן.


לעומת זאת, יש מי שמתנהג בדיוק להפך והוא שֹׂנֵא תוֹכַחַת. כלומר, הוא שונא שמראים לו את הטעויות שלו ומנסים לתקן אותו. אדם כזה נקרא בָּעַר. המילה הזו מתארת אדם שמתנהג קצת כמו בהמה או בקר. למה? כי לבעלי חיים אין את ההבנה והיכולת לתקן את עצמם. כאשר אדם כועס ולא מוכן שיפקחו את עיניו, הוא מונע מעצמו את הדרך היחידה להשתפר. הוא נשאר חסר הבנה, ממש כמו חיית השדה, ומאבד את ההזדמנות להיות חכם וטוב יותר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק י״א
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.