קרה לכם פעם שהבטחתם משהו לחבר, אבל בסוף לא עשיתם את זה? שלמה המלך מלמד אותנו כאן משהו חשוב מאוד על הקשר שבין הדיבור שלנו למעשים שלנו. ה' לא אוהב שאנחנו אומרים דברים לא נכונים. הפסוק קורא לזה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר, כלומר שפתיים שמדברות שקר. זה יכול להיות מישהו שמעיד שקר על אדם אחר, או מישהו שמבטיח לעשות טובה אבל אומר את זה רק מהשפה ולחוץ ולא באמת מתכוון לקיים את ההבטחה. ה' מתרחק משקרים, כי הם מביאים דברים רעים לעולם. לעומת זאת, האנשים הישרים והטובים נקראים בפסוק עֹשֵׂי אֱמוּנָה. שימו לב שלא כתוב "דוברי אמונה", אלא דווקא אנשים שעושים. מכאן אנחנו לומדים שלא מספיק רק להגיד את האמת, אלא צריך גם להראות את זה במעשים. כשהמעשים שלנו מתאימים לדיבור שלנו ואנחנו באמת מקיימים את מה שאנחנו אומרים, אנחנו הופכים להיות רְצוֹנוֹ של ה', כלומר, הוא שמח בנו מאוד ורוצה להיות קרוב אלינו.
משלי, פרק י״ב, פסוק כ״ב
תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר וְעֹשֵׂ֖י אֱמוּנָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.