תארו לעצמכם שאתם מקבלים משימה חשובה. האם תעבדו קשה כדי להצליח בה, או שתחפשו דרך קלה ומהירה, ואולי אפילו תנסו קצת לרמות כדי לסיים מהר?
החכם באדם מגלה לנו סוד לחיים על ההבדל בין שתי הדרכים האלו. אנשים שהם חרוצים, כלומר אנשים זריזים שעובדים במרץ, בהתמדה וביושר, מגיעים הכי רחוק שיש. בזכות ההשקעה והעבודה הטובה שלהם, בסופו של דבר יַד־חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל. המשמעות היא שהם יצליחו בגדול, יתעשרו, ויעלו לגדולה כך שהם יהיו המנהיגים והמובילים שכולם סומכים עליהם.
לעומת זאת, יש אנשים שבוחרים בדרך של רְמִיָּה. אלו הם אנשים עצלנים שמנסים להרוויח דברים בלי להתאמץ, בעזרת שקרים או רמאות. אבל הדרך הזו אף פעם לא מחזיקה מעמד. התוצאה של התנהגות כזו היא שהיא תִּהְיֶה לָמַס. המילה הזו מלמדת אותנו שני דברים: קודם כל, כל מה שהם השיגו בשקר פשוט יימס וייעלם. שנית, במקום להיות מנהיגים, הם יהפכו להיות חלשים ותלויים באחרים, ממש כמו משרתים שצריכים לעבוד בשביל האנשים החרוצים. אנשים יתרחקו מהם כי אי אפשר לסמוך עליהם, וגם ה' לא יסייע להם בדרכם.
אותו הכלל בדיוק עובד גם כשמדובר בלימוד וברכישת חוכמה. מי שמתאמץ ולומד באמת, השכל שלו מתחזק והוא מצליח לשלוט בעצמו ובהחלטות שלו. אבל מי שרק עושה את עצמו לומד כדי להרשים אחרים, מגלה בסוף שהוא נשאר מאחור והופך להיות עבד לדברים פחות חשובים.