יצא לכם פעם לראות שני ילדים שקיבלו בדיוק את אותו הדבר, אבל אחד מהם שמח מאוד והשני מאוכזב וכועס? הסוד הוא לא כמה רכוש יש לנו, אלא איך אנחנו מסתכלים על החיים שלנו. לפעמים אדם נקרא עָנִי לא בגלל שחסר לו כסף, אלא בגלל שהוא עצוב ומוטרד בתוך הלב. יכול להיות שיש לו מספיק, אבל הוא מקנא במה שיש לאחרים ואף פעם לא מרוצה. בגלל שהוא תמיד מחפש עוד, החיים שלו מלאים בכעס ודאגה. לעומתו, אדם שהוא טוֹב־לֵב הוא מי ששמח בחלקו. הוא לא מקנא באף אחד, מסתפק במה שיש לו וחי בשלווה. בגלל הגישה החיובית שלו, החיים שלו מרגישים כמו מִשְׁתֶּה תָמִיד. כל יום בשבילו הוא כמו חגיגה אחת גדולה ומשמחת, ממש כאילו הוא משתתף בסעודה טעימה בכל יום מחדש, ולא רק בחגים מיוחדים.
משלי, פרק ט״ו, פסוק ט״ו
כׇּל־יְמֵ֣י עָנִ֣י רָעִ֑ים וְטֽוֹב־לֵ֝֗ב מִשְׁתֶּ֥ה תָמִֽיד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.