יצא לכם פעם להסתכל על חבר ולדעת מיד שהוא שמח, אפילו לפני שהוא הוציא מילה מהפה? זה קורה בגלל שההרגשה הפנימית שלנו תמיד מקרינה החוצה. הלב הוא כמו השורש שממנו הגוף מקבל את הכוח שלו. לכן, כשיש לאדם לֵב שָׂמֵחַ, השמחה הזו מתפשטת בגוף וגורמת לכך שזה יֵיטִב פָּנִים, כלומר הפנים שלנו ממש מאירות ונראות טוב יותר.
לעומת זאת, כשיש לאדם עַצְּבַת לֵב, צער עמוק בפנים, זה מוביל למצב של רוּחַ נְכֵאָה, שזו רוח שבורה ועצובה שלפעמים גורמת לנו להיאנח ולהרגיש חלשים. אבל השמחה לא משפיעה רק על המראה שלנו, אלא גם על המחשבה והנשמה. כשאנחנו שמחים, הרבה יותר קל לנו ללמוד דברים חדשים ולהבין אותם, בזמן שעצבות מפריעה לנו להתפתח. יותר מזה, השמחה עוזרת לנו להיות קרובים אל ה'. אפילו נביאים גדולים, כמו יעקב אבינו ואלישע הנביא, יכלו לקבל מסרים מאת ה' רק כאשר הלב שלהם היה מלא בשמחה.