קרה לכם פעם שמישהו שאל אתכם שאלה, ומיד עניתם בלי לחשוב, ואחר כך התחרטתם על המילים שיצאו לכם מהפה? האדם הצדיק מתנהג אחרת לגמרי. לפני שהוא מוציא מילה מהפה, הוא עוצר וחושב. זה מה שנקרא יֶהְגֶּה, כלומר מתעמק וחושב המון בתוך הלב. כשהוא צריך לַעֲנוֹת, הוא לא נבהל ולא ממהר. הוא בודק עם עצמו היטב מה תהיה התשובה הכי ראויה, ואפילו שוקל בשכלו אם בכלל נכון לדבר או שאולי עדיף לשתוק. בגלל המחשבה המקדימה הזו, המילים שלו תמיד מעטות, מדויקות ומועילות.
לעומת זאת, אצל האנשים הרשעים המצב הפוך. המילים שלהם לא מגיעות מהלב או מהמחשבה, אלא ישר מהפה. הם פשוט מדברים כל מה שעולה על רוחם בלי לעצור ובלי לחשוב על התוצאות, כמו מעיין שזורם מים בכמות גדולה ובלי שליטה. לכן נאמר שהפה שלהם יַבִּיעַ מילים. בגלל שהם לא מקדישים רגע למחשבה, הפה שלהם פולט החוצה בשפע המון דברים רעים שמשחיתים ופוגעים באחרים.