האדם השלם אינו ממהר להוציא מילים מפיו, ולכן לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה, כלומר שוקל ומחשב היטב בדעתו במיוחד כשהוא עומד לפני ה', מה לַעֲנוֹת כדי להשיב תשובה מדויקת, או אף בוחן אם עדיף לשתוק. פירוש שונה מסביר את המילה לַעֲנוֹת מלשון לענה, צמח מר, שכן הצדיק מהרהר תמיד בעניינים מרירים כיום המיתה והדין כדי לשמור על דרכו. לעומת זאת, מקור הדיבור של הרשע אינו בלב אלא בפה בלבד, והוא אינו מקדיש רגע למחשבה על השלכות דבריו. משום כך וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ, יזרים החוצה כמעיין נובע וחסר שליטה, רָעוֹת, ויפלוט בשפע דברים משחיתים כלשון הרע ללא כל חשש.
משלי, פרק ט״ו, פסוק כ״ח
לֵ֣ב צַ֭דִּיק יֶהְגֶּ֣ה לַעֲנ֑וֹת וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יַבִּ֥יעַ רָעֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.