משלי, פרק ט״ו, פסוק כ״ז

אדם שהוא בּוֹצֵעַ בָּצַע, כלומר רודף אחר ממון באמצעות גזל, שוחד או חמדנות יתרה, הוא עֹכֵר בֵּיתוֹ ומחריב את משפחתו. אף שהוא סבור כי כך הוא מבסס את מעמדו, בפועל הוא מביא על ביתו כליה רוחנית או פגיעה מעשית מצד קורבנותיו ורשויות החוק. לעומתו, מי ששׂוֹנֵא מַתָּנֹת מתרחק אפילו מקבלת טובות הנאה מותרות המשבשות את החיים, וקל וחומר מכל גזל. אף שעלול להתעורר חשש כי ללא הישענות על אחרים הוא יקרוס, הכתוב מבטיח כי הוא יִחְיֶה. הבוטח בה', ואפילו קורבן גזל המסרב לקבל נדבות כדי להשלים את חסרונו, יזכה לחיים יציבים ולפרנסה מתוך השגחה עליונה.