אדם בעל הבנה עמוקה אינו מסתפק ברובד השטחי של המציאות, ולכן לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ דָּעַת ויחפש בהתמדה אחר אמיתות העולם, דרכי ה' וסודות החכמה. לעומתו, הטיפש הופך את השטות להרגל ולחבר קרוב, וּפִי כְסִילִים יִרְעֶה אִוֶּלֶת, שכן פיהם רגיל להשמיע דברי הבל הנובעים מלבם. כתיב הפסוק, ופני, מוסיף נדבך שלפיו הכסיל אינו בהכרח חסר שכל אלא נגרר אחר תאוותיו, ומשתמש באיוולת כמסווה חיצוני על פניו תוך שהוא מנהיג אותה כרועה את צאנו.
משלי, פרק ט״ו, פסוק י״ד
לֵ֣ב נָ֭בוֹן יְבַקֶּשׁ־דָּ֑עַת (ופני) [וּפִ֥י] כְ֝סִילִ֗ים יִרְעֶ֥ה אִוֶּֽלֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.