ההשגחה האלוהית בוחנת את פנימיות האדם, את כוונותיו ואת כיוון התקדמותו, ולא רק את התוצאות הסופיות של מעשיו. משום כך, תּוֹעֲבַת ה' היא דֶּרֶךְ רָשָׁע, שכן הוא מתעב את עצם הכוונה והנטייה הפנימית לעשות רע, גם טרם עשיית החטא בפועל, כל עוד האדם אוחז בטומאתו ללא תשובה אמיתית. לעומת זאת, וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב, כלומר ה' אוהב את מי שעוסק באופן תמידי ברדיפה אחר צדק ומעשים טובים. אהבה זו מוענקת על עצם ההשתוקקות לעשות טוב ולהדריך אחרים בדרך ישרה, שכן העיקר הוא כוונת הלב גם אם האדם נאנס ולא הצליח להשלים את מעשהו.
משלי, פרק ט״ו, פסוק ט׳
תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה דֶּ֣רֶךְ רָשָׁ֑ע וּמְרַדֵּ֖ף צְדָקָ֣ה יֶאֱהָֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.