משלי, פרק ט״ו, פסוק י״ט

האדם הנמנע מעשייה מדמיין קשיים וממציא תירוצים, כך שכל דֶּרֶךְ עָצֵל, אפילו היא נתיב ציבורי ורחב, נראית לו כִּמְשֻׂכַת חָדֶק, שהיא גדר קוצים סבוכה ובלתי עבירה. לעומת זאת, אנשים ישרים אינם מחפשים תואנות אלא מתגברים על המכשולים, ולכן אפילו שביל פרטי וצר הופך עבורם לדרך נוחה, כבושה ופנויה, וכך וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה. פער זה ניכר גם בחיים הרוחניים והמוסריים, כאשר העצל מסתבך בספקות בלימודו ונרתע ממאבק ביצריו, בעוד הישרים בוררים את האמת ומתקדמים בבטחה. תפיסה זו באה לידי ביטוי גם ביחסי אנוש, שכן העצל נמנע מגישור במריבות בטענה שהמצב מסובך, אך כאשר הישרים פועלים להשכנת שלום, ה' מסייע בידם ומסלק את המכשולים מדרכם.