משלי, פרק ט״ו, פסוק כ׳

התנהגותו של אדם מקרינה על הוריו ומעצבת את מעמדם בעיני הסביבה. כאשר הוא בֵּן חָכָם שכבר בגר, הוא פועל באופן אקטיבי במעשיו הטובים כדי לעורר גאווה, ובכך הוא יְשַׂמַּח־אָב אשר יודע להעריך לעומק את חכמתו. לעומת זאת, החצי השני של המשוואה מתאר וּכְסִיל אָדָם, תיאור המדגיש שמדובר באדם מבוגר שעומד בפני עצמו ופרק מעליו את עול ההכנעה הנדרש כלפי הוריו. בשל מידותיו הרעות כסיל זה בּוֹזֶה אִמּוֹ, בין אם בכך שהוא פוגע בה ישירות ולועג לה כשהיא מוכיחה אותו, ובין אם בכך שהוא גורם לבריות להאשים אותה בחינוכו הלקוי ולזלזל בה.