האֱוִיל, אדם ספקן הנמשך אחר החומר, יִנְאַץ ודוחה בבוז את המוּסַר של אָבִיו, בין אם מדובר באביו הביולוגי, ברבו, בה' או בשכלו האנושי. דחייה זו של ההדרכה חוסמת בפניו כל אפשרות להתקדם ולרכוש חכמה. לעומתו, אדם השֹׁמֵר בלבו תּוֹכַחַת המבוססת על הוכחה שכלית והגיונית, יַעְרִים וייעשה פיקח. הנכונות להקשיב לביקורת מוציאה את האדם מן הפתיות ומקנה לו את היכולת להבחין בין טוב לרע.
משלי, פרק ט״ו, פסוק ה׳
אֱוִ֗יל יִ֭נְאַץ מוּסַ֣ר אָבִ֑יו וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יַעְרִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.