משלי, פרק ט״ו, פסוק י״ח

מזגו הפנימי של האדם מקרין באופן ישיר על סביבתו החברתית וקובע את מידת השלום בה. אִישׁ חֵמָה, אדם כעסן חסר מעצורים, יְגָרֶה ויעורר מָדוֹן וסכסוכים גם במקומות שלווים, ולעיתים אף ישתמש בטענות משפטיות רק כאמתלה לפרוק את זעמו. לעומתו, וְאֶרֶךְ אַפַּיִם, אדם סבלן שאינו ממהר לכעוס, יַשְׁקִיט רִיב. הוא מביא לרגיעה הן על ידי הימנעות מתגובה הגורמת לסכסוך לדעוך מאליו, והן על ידי התערבות יזומה להשכנת שלום בין אחרים.