קרה לכם פעם שטיילתם במסלול מסומן ובטוח, ופתאום מישהו החליט לרדת מהשביל למקום לא מוכר? החיים שלנו הם ממש כמו מסע כזה. הדרך הנכונה והטובה לצעוד בה היא הדרך של ה', דרך של מצוות ומידות טובות. מי שבוחר להיות עֹזֵב אֹרַח, כלומר לנטוש את הדרך הטובה ולסטות מהמסלול, צפוי לקבל מוּסָר רָע. אלו הם קשיים ותוצאות לא נעימות שמגיעים אליו. הקשיים האלה לא נועדו סתם להעניש, אלא הם פועלים כמו תמרור אזהרה שנועד לעורר אותו, כדי שיבין שטעה ויחזור מהר למסלול הנכון.
אך מה קורה אם אותו אדם הוא שׂוֹנֵא תוֹכַחַת? זהו אדם שמסרב להקשיב לעצות, דוחה את מי שמנסה לכוון אותו, ומתעלם לגמרי מהמסר של הקשיים שחווה. אדם כזה, שמתעקש לא לתקן את עצמו, בסופו של דבר יָמוּת. הכוונה כאן היא למצב עצוב של חורבן רוחני ואובדן הדרך, פשוט מפני שהוא זרק את גלגל ההצלה שהיה יכול לעזור לו לחזור לחיים טובים ונכונים.