אדם שהוא אֹהֵב פֶּשַׁע ונהנה לפגוע בזולתו או לחפש בו פגמים, הוא ממילא אֹהֵב מַצָּה, כלומר שוחר מריבות וסכסוכים המייצרים בתורם פשעים נוספים. יתרה מכך, אדם שמַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ, בין אם על ידי פתיחת פיו בדיבור מתנשא ומזלזל ובין אם בהצבת עצמו בעמדת עליונות מנותקת מהציבור, מביא על עצמו חורבן. גאווה זו הופכת אותו למְבַקֶּשׁ־שָׁבֶר, שכן ה' שונא גאווה, והמתנשא ייפול מגובהו המדומה ויישאר חסר תמיכה בעת צרה. לחלופין, הגבהת הפתח מתארת אדם המתנדב בקול רם לשמש ערב להלוואה, מעשה פזיז החושף את רכושו לשבר ולנזק כלכלי.
משלי, פרק י״ז, פסוק י״ט
אֹ֣הֵֽב פֶּ֭שַׁע אֹהֵ֣ב מַצָּ֑ה מַגְבִּ֥יהַּ פִּ֝תְח֗וֹ מְבַקֶּשׁ־שָֽׁבֶר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.