אדם מֵרַע, כלומר רשע, נמשך לשיח פוגעני ומַקְשִׁיב באופן שטחי אל שְׂפַת אָוֶן המורכבת מחטא ורכילות. עצם ההקשבה להתחלה הפסולה גוררת את איש השֶׁקֶר להעמיק בדברים, כשהוא מֵזִין ומטה את אוזנו אל לְשׁוֹן הַוּוֹת, המייצגת דיבור קטלני שמביא עמו חורבן. כך נוצרת שותפות טבעית בין אנשים מושחתים הניזונים יחד מדברי הרס ונהנים מהם. לעומת זאת, ניתן לראות בפסוק תיאור של ה' הבוחן את הלבבות ושומע את הדברים היוצאים מֵרַע, כלומר מן הרשע. על פי הבנה זו, למרות שהרשעים סבורים שדבריהם נסתרים, שום שקר או לשון הרס אינם נעלמים מידיעתו המוחלטת של ה'.
משלי, פרק י״ז, פסוק ד׳
מֵ֭רַע מַקְשִׁ֣יב עַל־שְׂפַת־אָ֑וֶן שֶׁ֥קֶר מֵ֝זִ֗ין עַל־לְשׁ֥וֹן הַוֺּֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.