ניסיון לשמח אדם בעזרת אמצעים חיצוניים שאינם תואמים את מצבו משול לאדם מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה, כלומר מסיר את לבושו בקור או עוטה בגדים דקים ומקושטים שאינם מחממים כלל. חוסר התאמה זה מתבטא גם בשפיכת חֹמֶץ עַל נָתֶר, אדמה רכה המשמשת כחומר ניקוי, שילוב הרסני הממסמס את האדמה וגורם לה להתפורר מבפנים. כך גם מי שבא וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע, כלומר משמיע שירי שמחה לאדם שבור לב ואומלל, לרוב אינו מועיל אלא רק מכעיס ומגביר את צערו הפנימי. עם זאת, קיימת גישה ולפיה כשם שחומץ ונתר יכולים יחד להשלים את פעולת הניקוי, כך השמעת שירים רבים ברצף עשויה בסופו של דבר לנתק את האדם ממחשבותיו, לחדור מבעד לעצב ולשמח אותו באמת.
משלי, פרק כ״ה, פסוק כ׳
מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀ בְּי֣וֹם קָ֭רָה חֹ֣מֶץ עַל־נָ֑תֶר וְשָׁ֥ר בַּ֝שִּׁרִ֗ים עַ֣ל לֶב־רָֽע׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.