אדם החסר בלימה ושליטה עצמית פגיע לסכנות בדיוק כמו עִיר פְּרוּצָה שחומתה שבורה, ואשר אֵין חוֹמָה שתגן עליה מפני שודדים. מצב זה מתאר אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ, כלומר מי שאינו מסוגל לעצור את דיבורו וחושף את כל אשר בליבו ללא עכבות. אף שה' יצר בגוף האדם חומות טבעיות כדי למנוע פזיזות, חוסר השליטה הפנימי גורם למילים להתפזר באין מפריע ומוביל לפגיעה עצמית ולאובדן. מעבר לדיבור, חוסר המעצור מתבטא גם באובדן שליטה על היצרים והמידות. כאשר האדם נכנע לתאוותיו ואינו בולם מחשבות שליליות של גאווה וקנאה, הוא מאפשר ליצר הרע לכבוש את עיר נפשו ללא כל התנגדות.
משלי, פרק כ״ה, פסוק כ״ח
עִ֣יר פְּ֭רוּצָה אֵ֣ין חוֹמָ֑ה אִ֝֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר אֵ֖ין מַעְצָ֣ר לְרוּחֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.