כשם שאָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא־טוֹב ומזיק לגוף, כך השכל האנושי אינו מסוגל להכיל חקירה מופרזת של סודות אלוהיים ושל דרכי ההשגחה של ה'. התעמקות יתרה בעניינים נשגבים אלו עלולה לבלבל את דעתו של האדם, ולכן עליו להציב גבול ברור לחיפוש אחר השגה רוחנית. חציו השני של הפסוק, וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד, מציג את הדרך הראויה: יש הסבורים כי בניגוד לסודות הבריאה, חקירת דברי חכמים וכבוד הצדיקים היא פעולה רצויה. גישה אחרת רואה במילים אלו המשך ישיר לאזהרה, ומלמדת שכל חקירה, גם בעניינים רוחניים, מביאה כבוד רק כאשר היא נעשית במידה הנכונה ומתוך כבוד לה'.
משלי, פרק כ״ה, פסוק כ״ז
אָ֘כֹ֤ל דְּבַ֣שׁ הַרְבּ֣וֹת לֹא־ט֑וֹב וְחֵ֖קֶר כְּבֹדָ֣ם כָּבֽוֹד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.