יצא לכם פעם לשחק משחק בלי שום חוקים או בלי שופט שמזכיר מה מותר ומה אסור? מהר מאוד הכול הופך לבלגן אחד גדול! ככה זה גם אצל בני אדם. כדי שנוכל לחיות יחד בשלום ובצורה טובה, אנחנו זקוקים להכוונה ולגבולות ברורים. המילה חזון מתארת נבואה, או נביא חכם שתפקידו להדריך את העם ולהראות לו את הדרך הנכונה. כאשר הנביא לא נמצא כדי להזכיר לנו איך להתנהג, העם יפרע, כלומר מאבד את הגבולות, מתפזר ומתחיל להתנהג בצורה פראית.
אולי תשאלו, למה בכלל צריך נביא אם יש לנו את התורה שאפשר פשוט לקרוא בה? התשובה היא שכשמישהו חכם עומד מולנו ומדבר אלינו פנים אל פנים, המילים שלו נכנסות לנו ישר ללב ומשפיעות עלינו הרבה יותר. אבל מה קורה כשכבר אין נביאים גלויים בעולם? במצב כזה, התורה היא זו שתופסת את המקום של הנביא ומשמשת לנו כמורה דרך. היא מציבה לנו את הגבולות ששומרים עלינו. אדם שמצליח לשמור על חוקי התורה גם כשאין נביא שיעיר לו, זוכה לשכר עצום. עליו נאמר אשרהו, שזה אומר שפשוט יהיה לו טוב, והוא יזכה לחיים מאושרים, בטוחים ושמורים מכל רע.