חברה שבורה ומושחתת ניכרת באותו דּוֹר חסר רסן שבו אדם אָבִיו יְקַלֵּל. יתרה מכך, הוא וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ, כלומר לא רק שנמנע מלהכיר לה טובה על שגידלה אותו, אלא אף מזכיר אותה בלשון קללה. למרות פגמים מוסריים אלו, אין להלשין על אנשי הדור מתוך ציפייה שעוונותיהם יביאו לאובדנם. קריסה זו של יסודות הכבוד משקפת גם נתק רוחני, שבו האדם מואס במי שמוכיח אותו, מתרחק ממלמדי התורה ונועל בפני עצמו את דרכי התשובה. במצב פנימי זה, האדם מזלזל בשכלו לטובת תאוות החומר, ובוז למושכלות ולמצוות התורה.
משלי, פרק ל׳, פסוק י״א
דּ֭וֹר אָבִ֣יו יְקַלֵּ֑ל וְאֶת־אִ֝מּ֗וֹ לֹ֣א יְבָרֵֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.