רחמיו של ה' על בני האדם ומחילתו על פשעיהם נובעים מהכרתו את חולשתם הטבעית ומגבלותיהם החומריות. כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, כלומר הוא מבין היטב שטבע בריאתנו נמשך אחר תאוות בכוח שקשה מאוד להתגבר עליו. לפני ה' תמיד גלוי וזָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ, שכן יסוד העפר שבגופנו יוצר עצלות המקשה על עשיית טוב ומושך לחטא, לצד היותנו שבריריים וקצרי ימים. יתרה מכך, כוחו של היצר כה רב, עד שאפילו העובדה שאנו עצמנו זוכרים שאנו רק עפר ועתידים לשוב לאדמה, אינה מספיקה כדי להרתיע אותנו מלחטוא.
תהלים, פרק ק״ג, פסוק י״ד
כִּי־ה֭וּא יָדַ֣ע יִצְרֵ֑נוּ זָ֝כ֗וּר כִּי־עָפָ֥ר אֲנָֽחְנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.