חיי האֱנוֹשׁ שבריריים וקצרים, עובדה המעוררת עליו את רחמי ה', ויָמָיו חולפים במהירות כֶּחָצִיר אשר מתייבש וקמל בחום השמש. זמן מועט זה אינו מותיר לאדם שהות מספקת להגיע לשלמות רוחנית ולשוב מחטאיו טרם יבוא יומו. תקופת פריחתו והצלחתו של האדם נמשלת לפרח, כְּצִיץ הַשָּׂדֶה אשר כֵּן יָצִיץ ומיד לאחר מכן נובל, מתייבש ברוח ונעלם. דימוי הפרח נועד ללמד שגם בשיא פריחתו הישגיו של האדם חסרי ממשות, ולהזכיר לו את שפלותו אל מול יצר הרע, שכן הוא נוצר מטיפה סרוחה כשם שהפרח צומח מזרע שהרקיב באדמה.
תהלים, פרק ק״ג, פסוק ט״ו
אֱ֭נוֹשׁ כֶּחָצִ֣יר יָמָ֑יו כְּצִ֥יץ הַ֝שָּׂדֶ֗ה כֵּ֣ן יָצִֽיץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.