יצא לכם פעם לראות פרח יפהפה בטבע ולשים לב כמה מהר הוא נובל ומתייבש? כשחושבים על זה, החיים שלנו, חיי האֱנוֹשׁ, די דומים לצמחים. אנחנו נמשלים לחָצִיר, שהוא סוג של עשב שמתייבש מהר מאוד בחום השמש. לאחר מכן נאמר עלינו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ. המילה צִיץ פירושה פרח. בדיוק כמו שהפרח צומח בשיא היופי שלו, כך גם אנחנו גדלים, מצליחים ופורחים. אך כפי שרוח שעוברת על הפרח מייבשת אותו במהירות, כך גם הזמן שלנו בעולם חולף מהר.
העובדה שהחיים שלנו שבריריים ועוברים כל כך מהר מעוררת את הרחמים של ה׳ עלינו. בנוסף, יש כאן שיעור חשוב לחיים: מכיוון שהזמן שלנו קצוב, כדאי לנו לנצל אותו היטב כדי לעשות טוב ולהשתפר. אם עשינו טעות או שאנחנו רוצים לתקן משהו בהתנהגות שלנו, לא כדאי לנו לדחות זאת ולחכות עד שנהיה זקנים, כי אנו עלולים לגלות שפתאום לא נשאר לנו מספיק זמן לעשות זאת.