קרה לכם פעם שרציתם להשיג משהו כל כך חשוב, עד שהבטחתם לעצמכם שלא תנוחו ולא תשנו עד שתצליחו? זה בדיוק מה שהרגיש דוד המלך. הוא כל כך רצה למצוא מקום קבוע לבנות בו את בית המקדש לה׳, שהוא החליט שלא ייהנה מהבית הנוח שלו עד שיגשים את המטרה הזו.
המילה אֲשֶׁר פירושה כאן אז. באותו זמן, דוד נִשְׁבַּע וגם נָדַר לה׳. שתי המילים האלו אומרות בעצם את אותו הדבר, והן מופיעות יחד כדי להראות עד כמה ההבטחה שלו הייתה חזקה ורצינית. דוד פונה אל ה׳ וקורא לו לַאֲבִיר, מילה שמתארת כוח, חוזק ושליטה בעולם.
אבל למה דוד מזכיר דווקא את יַעֲקֹב? הסיבה היא שיעקב אבינו היה הראשון שהבטיח ונדר נדר לה׳, וגם זכה לקיים אותו. דוד המלך בעצם הולך בדרכו של יעקב, ומקווה שכשם שה׳ עזר ליעקב לקיים את הבטחתו, כך הוא יעזור גם לו להשלים את המשימה הגדולה שלו.